בס"ד
התפרצתי בכל הכוח וזרקתי מילים לאוויר, בלי מחשבה. ואז, ברגע אחד מוזר שכזה עלתה במוחי מילה אחת שלא אמרתי - עולם. מה זאת אומרת עולם? עולם... כפירושו, עולם משלו.
תאטרון בשבילי זה עולם, לאו דווקא קהל ושחקן כמו שהמורה ציינה, אלא ממש עולם. כשאני נכנס/ת אל תוך העולם הזה, כשאני מתחיל/ה לשחק על הבמה אני מרגיש/ה את זה... העולם בתוכי פורח, אני מרגיש/ה חי/ה.
אז המקצוע הזה הוא לא רק קהל ושחקן בלבד, אלא גם עולם. עולם בשביל כל אלה שאוהבים את העולם שאליו נכנסו, עולם המשחק הזה. הדבר המרתק הזה שנקרא משחק, לשחק, שחקנים. כי כולנו שחקנים, בסה"כ ואנחנו גם חיים בסרט אחד גדול.














